תלוי, ככל שתהיה הסכמה על יותר דברים ההליך יהיה יותר מהיר, ככל שיש יותר תביעות נלוות רכוש/מזונות/הסדרי שהות ההליך יהיה יותר מורכב.

ישנם הרבה הבדלים, העיקריים:

הזמנים בבתי הדין יותר קצרים, בתי המשפט עמוסים והזמנים ארוכים

ביה"ד שומע את הצדדים ישירות ומתרשם מהם, בימ"ש לא שומע כלל את הצדדים רק את עורכי הדין, בימ"ש שומע את הצדדים רק אם יש חקירות.

ביה"ד נוטה לחייב את האב במזונות , בימ"ש נוטה לקבוע משמורת משותפת.

זה מאוד תלוי, אי אפשר לתת תשובה בלי לדעת את הנסיבות.

כן.

כאשר האישה מגישה את תביעת הגירושין, וכאשר האישה זכאית לזכויות מכח החוק שלא בהתאם להלכה (בית שרשום על שם הבעל, הכנסות מעסק של הבעל).

זו תביעה שניתן לתבוע רק בביה"ד, בד"כ זו תביעה שהוגשה לצורך אסטרטגי , ברוב המקרים בפס"ד הסופי תביעות לשלום בית לא מתקבלות.

לא חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ישנם בקשות דחופות שאפשר להגיש כמו מזונות זמניים, צוי הרחקה, צו עיכוב יציאה מהארץ, מינוי פקידת סעד שתיתן תסקיר בעניין הילדים.

בקשה שבעקבותיה מתקיימת פגישה עם עו"ס בין 2 הצדדים, ההליך חובה, אם צד לא מגיע הוא לא יוכל להגיש תביעה. מיד עם הגשת הבקשה יש תקופה של 60 יום עיכוב הליכים – אי אפשר להגיש תביעות רק סעדים דחופים שקבועים בחוק.

כן, אבל רק מי שהגיש את הבקשה יכול תוך 15 יום , אחרי 15 יום גם הצד השני יכול.

בד"כ לפי סוג המשמורת ולפי רמת ההכנסה של הצדדים, במשמורת משותפת יכולים להיות מזונות פחותים או שאין כלל מזונות. במשמורת מלאה אצל אחד ההורים בד"כ מקובל בין 2,000 ל1,000 לילד תלוי במספר הילדים.

בין 30%-40% להוצאות שכירות סבירות

כן, אבל זה דורש שינוי נסיבות מהותי שהשפיע על היכולת, לדוגמא שינוי גדול בהסדרי השהות, שינוי לא צפוי בהכנסות, שינוי לא צפוי בצרכים של הקטין.

בד"כ ינתן תסקיר על ידי הרווחה, או לפי הצורך ממנים מומחה לבדוק את המסוגלות ההורית ויש לכך עלויות גבוהות.

נקבע מועד קרע בד"כ המועד שהוגש הבקשה לישוב סכסוך, ממנים מומחה אקטואר שבודק את הנכסים של הצדדים במועד הקרע ומחלקים אותם.

מגישים תביעה לפירוק שיתוף, אם בן הזוג יסרב למכור את הדירה, עורכי דין של הצדדים ימונו ככונסי נכסים וימכרו את הדירה

2% משווי המכירה לכל צד.